עובדים ביום הבחירות? כל הזכויות שלכם ביום השבתון

השבוע יתקיימו הבחירות לכנסת. יום הבחירות מוגדר על פי חוק כיום שבתון. עם זאת, חשוב לדעת שלא כל עובד זכאי לשכר על יום השבתון, ולא כל עובד רשאי להישאר בבית. עובד שהתחיל לעבוד לפני שבוע עלול לגלות שהיום לא ישולם לו. מלצרית במסעדה תידרש להגיע לעבודה כרגיל. עובד שהסכים לעבוד ביום הבחירות לא תמיד יודע שמגיע לו תשלום נוסף. במאמר זה נעשה סדר בזכויות עובדים ביום הבחירות: מי זכאי לשכר, מי חייב לעבוד, כמה מקבל מי שעובד, ומה עושים אם המעסיק לא שילם.

יום שבתון, לא יום חופשה

לפי סעיף 10 לחוק יסוד: הכנסת, יום הבחירות הוא יום שבתון. המשמעות היא שככלל עובד אינו חייב לעבוד ביום זה. יום השבתון אינו יום חופשה, ולכן המעסיק אינו רשאי לנכות אותו ממכסת ימי החופשה של העובד.

מי מקבל שכר בלי לעבוד

לפי סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת, עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות זכאי לשכר שהיה משתכר ביום הבחירות אילולא שבת. מכאן שהזכות קיימת רק לעובד שהיה אמור לעבוד ביום זה לפי סידור העבודה הרגיל שלו. עובדת במשרה חלקית שאינה עובדת ביום שבו חלות הבחירות לא תקבל תשלום נוסף. הסעיף חל גם על עובד בעבודות יזומות אצל מוסד ציבורי, שעבד לפחות 14 ימים מתוך החודשיים שלפני הבחירות.

עובד בשכר חודשי יקבל את משכורתו הרגילה בלי ניכוי. עובד בשכר שעתי או יומי יקבל שכר על יום הבחירות כאילו עבד בו.

עובד שהתחיל לעבוד פחות מ־14 ימים לפני הבחירות רשאי להישאר בבית, אבל לא יקבל שכר על היום הזה.

לדוגמה, שני עובדים במוקד שירות מרוויחים 50 שקלים לשעה ועובדים 8 שעות ביום. הראשון התחיל לעבוד לפני חודשיים. אם יישאר בבית ביום הבחירות, יקבל 400 שקלים. השני התחיל לעבוד לפני 10 ימים. אם יישאר בבית, לא יקבל דבר.

מי חייב להגיע לעבודה

ככלל, המעסיק אינו יכול לחייב עובד לעבוד ביום הבחירות. אפשר להעסיק עובד ביום זה רק בהסכמתו. החריג הוא שירותים שוועדת הבחירות המרכזית קבעה שימשיכו לפעול כסדרם. ההחלטה של ועדת הבחירות לבחירות האלה כוללת בין השאר: תחבורה, חניונים ותחנות דלק, מסעדות, בתי קפה ובתי מלון, מפעלים שהייצור בהם רציף, תקשורת, מים וחשמל, בתי חולים ושירותי בריאות שפועלים במתכונת של שבת, כוחות הביטחון וההצלה, ושירותי קבורה. חנויות מזון רשאיות לפעול משעה 6 בבוקר עד 14 בצהריים, עד 8 שעות.

עובדים בשירותים אלה חייבים להגיע לעבודה. עם זאת, המעסיק חייב לאפשר להם לצאת ולהצביע.

חוק הבחירות אוסר לפטר עובד או לאיים לפטר אותו כדי שיצביע או לא יצביע. הוא אוסר גם לפטר עובד או לאיים לפטר אותו משום שהצביע או משום שנמנע מהצבעה. העונש על עבירה זו הוא עד 5 שנות מאסר.

כמה מקבל מי שעובד ביום הבחירות

החוק אינו קובע כמה ישולם לעובד שעבד ביום הבחירות, ובית הדין הארצי לעבודה טרם הכריע בשאלה. הנוהג המקובל במשק, שמבוסס על פסיקת בתי הדין האזוריים ועל הנחיות משרד העבודה, הוא תשלום של 200 אחוז. כלומר, שכר על יום השבתון ובנוסף שכר על העבודה בפועל.

בדוגמה שלנו, העובד הוותיק שיגיע למשמרת של 8 שעות יקבל 800 שקלים במקום 400.

חלופה מקובלת היא שכר רגיל על העבודה, ובנוסף שעות חופשה כמספר שעות העבודה. ההבדל בין שתי הדרכים הוא אם העובד יקבל כסף בתלוש הבא או ימי חופש לניצול בהמשך. עובדי מדינה מקבלים את שכרם החודשי ושעת חופשה על כל שעת עבודה. מעסיק שחל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה צריך לפעול לפיו.

החוק אינו מגדיר את שעות השבתון. הפרשנות המקובלת היא שהשבתון חל בשעות פתיחת הקלפיות, מ־7 בבוקר עד 22 בלילה. עובד שמשמרתו חלה בחלקה מחוץ לשעות אלה, למשל במשמרת לילה, צריך לבדוק מראש איך המעסיק מחשב אותה.

עובד שאינו מועסק בשירות חיוני עובד ביום הבחירות רק בהסכמתו. לכן מותר לו לנהל משא ומתן על התשלום, וכדאי לסכם אותו מראש ובכתב.

עובדים שאינם אזרחי ישראל

לפי סעיף 136א לחוק הבחירות, הכללים האלה אינם חלים על עובד שאינו אזרח ישראלי המועסק בסיעוד אצל אדם פרטי, או בענפי המלונאות, ההסעדה, הבניין, החקלאות או התעשייה. עובד כזה שעובד ביום הבחירות מקבל את שכרו הרגיל בלבד, ולא תשלום כפול.

עובד כזה שנדרש לעבוד ונעדר לא יקבל שכר על יום הבחירות. החריג הוא היעדרות בשל מחלה, חופשה שנתית, חג, מנוחת פיצוי, אבל, או היעדרות מותרת לפי חוק עבודת נשים. גם במקרים אלה העובד יקבל את שכרו הרגיל רק אם הוא זכאי לתשלום על ההיעדרות לפי חוקי העבודה, חוזה העבודה או הסכם קיבוצי.

הסעיף אינו מסדיר מצב שבו עובד כזה לא נדרש לעבוד, למשל כשהמעסיק סגר את העסק באותו יום. השאלה אם במצב כזה חל עליו סעיף 136 הרגיל טרם הוכרעה.

הסעיף אינו גורע מזכות טובה יותר שנקבעה לעובד בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה העבודה.

מה עושים אם המעסיק לא שילם

בדקו בתלוש השכר של החודש שבו התקיימו הבחירות שהיום שולם כנדרש. אם לא, פנו למעסיק בכתב, הסבירו מה הדין ובקשו תיקון בתלוש של החודש הבא. ברוב המקרים פנייה כזו מספיקה, כי מעסיק סביר לא ירצה לחשוף את עצמו לתביעה.

אם המעסיק לא תיקן את התשלום, אפשר להגיש תלונה למינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה, בטלפון 2570* או בטופס באתר gov.il. זה מסלול פשוט וללא עלות, שמתאים לחוב של יום עבודה אחד. במקרים מורכבים יותר, או כשהחוב הוא חלק ממחלוקת רחבה עם המעסיק, כדאי לפנות לייעוץ משפטי.

בשורה התחתונה

רוב העובדים זכאים לשכר מלא על יום הבחירות בלי לעבוד. מי שבוחר לעבוד מקבל בדרך כלל תשלום כפול, לפי הנוהג המקובל. עובדים חדשים, עובדים בשירותים חיוניים ועובדים שאינם אזרחי ישראל בענפים מסוימים נמצאים במצב אחר. ואל תשכחו את העיקר: לצאת להצביע.

יש לכם שאלה על הזכויות שלכם ביום הבחירות, או שהמעסיק לא שילם כנדרש? כתבו לנו בתמצית ונשמח לבדוק את המקרה שלכם ולסייע בניסוח הפנייה למעסיק.

המידע במאמר זה הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.