צוואה וייפוי כוח מתמשך, למה צריך את שניהם, ואיך משאירים אחריכם שולחן נקי

רוב הלקוחות שמגיעים אליי לערוך צוואה אומרים שהם מעוניינים להשאיר אחריהם שולחן נקי, וחושבים שבזה סיימו את העניין. הם צודקים באופן חלקי, כי אכן צוואה מסדירה מה יקרה אחרי הפטירה, ועל זה אין ויכוח. אבל בין ההווה לבין יום הפטירה יש תקופה שאף אחד לא אוהב לחשוב עליה, התקופה שבה אדם חי, אבל כבר לא יכול לנהל את ענייניו בעצמו. מחלה, תאונה, דמנציה. הצוואה שותקת לגמרי בתקופה הזאת. היא פשוט עוד לא בתוקף.

לתקופה הזאת נועד מסמך אחר, ייפוי כוח מתמשך. במאמר הזה אסביר מה עושה כל אחד מהמסמכים, למה אני ממליץ כמעט תמיד לערוך את שניהם באותה הזדמנות, ומהם הפרטים הנדרשים כדי להתחיל בתהליך.

מה עושה הצוואה, ומה היא לא עושה

צוואה היא מסמך שבו אדם קובע מי יקבל את רכושו אחרי מותו. בלי צוואה, הרכוש מתחלק לפי חוק הירושה, חצי לבן הזוג וחצי לילדים בחלקים שווים. לפעמים זה בדיוק מה שהאדם היה רוצה. לעתים קרובות לא. כך קורה שבן זוג נשאר עם חצי דירה וילדים שהם שותפים בחצי השני, עסק משפחתי מתפצל בין ילד שעובד בו לילד שלא, או נחלה במושב שאי אפשר לחלק.

את כל זה הצוואה פותרת. אבל יש לה גבול ברור אחד, היא מתחילה לפעול רק אחרי הפטירה. כל עוד האדם חי, הצוואה היא נייר שמצהיב במגירה. היא לא מאפשרת לאף אחד למשוך כסף מהבנק כדי לשלם למטפלת, לא מאפשרת לחתום על טופס מול ביטוח לאומי, ולא מאפשרת להחליט אם לעבור לבית אבות. לכל הדברים האלה דרוש מסמך אחר.

דוגמה מהחיים, אישה התאלמנה מבעלה. לזוג היו 3 ילדים, ולאחד מהם, שהתגרש כשהיו לו 2 ילדים משותפים ולמצער הוא נפטר עוד לפני מות אביו. בזמן שהאלמנה יושבת שבעה על בעלה, הגיעה גרושתו של הבן שנפטר ודרשה מהאם את חלקם של ילדיה בעיזבון. האישה אמרה שאין לה כסף, וכל מה שנותר לה זה קורת הגג, הבית שבנתה יחד עם בעלה ז"ל. הגרושה לא התרגשה, אמרה שאם אין כסף שתמכור את הבית, ותבעה את האלמנה. בבית המשפט נאלץ השופט, בחוסר שביעות רצון מופגנת, לקבל את התביעה ולחייב את האלמנה לשלם לנכדיה את חלקם בעיזבון. צוואה פשוטה הייתה מונעת את כל זה.

מה עושה ייפוי כוח מתמשך, ומה קורה בלעדיו

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שבו אדם קובע מראש, כשהוא בריא וצלול, מי ינהל את ענייניו אם יגיע יום שבו לא יוכל לעשות זאת בעצמו. האדם שממנה נקרא מיופה כוח, ובדרך כלל זה בן זוג, ילד או אדם קרוב אחר שסומכים עליו. אפשר לקבוע מיופה כוח אחד לענייני כספים ואחר לענייני בריאות, לקבוע מה מותר לו ומה אסור, ולקבוע מי יפקח עליו.

המסמך נחתם בפני עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת והוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי, ומסמך ייפויי הכוח מופקד אצל האפוטרופוס הכללי ומאותו רגע הוא מחכה. הוא ייכנס לתוקף רק אם וכאשר רופא מומחה עפ"י חוק הכשרות והאפוטרופסות יקבע שהאדם אינו מסוגל עוד לנהל את ענייניו.

מה קורה כשאין לנו יפויי כוח מתמשך? כאשר אדם מאבד את כשירותו ואינו מסוגל לטפל בענייניו, המשפחה נאלצת לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס ולרוב נעזרת בשירותי עו"ד. זה הליך שדורש חוות דעת רפואית, תסקיר של עובד סוציאלי, עמדת האפוטרופוס הכללי ודיון, ובינתיים איש אינו מוסמך לפעול בשמו ובמקומו של אותו אדם. בסוף ההליך בית המשפט הוא שבוחר את האפוטרופוס, והאפוטרופוס מחויב לדווח על כל פעולה לאפוטרופוס הכללי ולהסביר בדוחות תקופתיים איך הוציא את כספי החסוי לצרכיו, לרבות שמירת קבלות מהסופר, מבית המרקחת וכו'. כך קורה שאדם שכל חייו ניהל את ענייניו בעצמו מוצא את עצמו בידי בית המשפט במקום בידי מי שהוא בחר.

המספרים מראים עד כמה זה נפוץ. לפי נתוני האפוטרופוס הכללי שפורסמו בספטמבר 2025, מאז 2017 הופקדו בישראל יותר מ־260,000 ייפויי כוח מתמשכים, רובם (60.4%) נערכו במחוז תל אביב, במחוז באר שבע למשל נערכו רק כ־7.5% מהם, והמשמעות היא שרוב המשפחות במחוז דרום עדיין מגיעות לבית המשפט ולוקחות על עצמן את הנטל בדיווח שוטף לאפוטרופוס הכללי.

דוגמה, אישה בת 73 המתינה למעלה משנה לתור אצל מנתח עיניים. בתקופת הקורונה היא איבדה את יכולתה לתקשר עם הסביבה. כשהגיע התור לקחו אותה 2 בנותיה למרפאה, והרופא ביקש את הסכמתה לניתוח. כשהרופא לא הצליח לתקשר איתה, שאל את הבנות אם יש לאימא ייפוי כוח מתמשך. הבנות ענו בשלילה, והרופא נאלץ להודיע להן שלא יוכל לנתח אותה, אלא רק אחרי שימונה לה אפוטרופוס שייתן בשמה את ההסכמה.

איך שני המסמכים משלימים זה את זה

הדרך הפשוטה לזכור, ייפוי כוח מתמשך תקף בחייו של אדם ועד לפטירתו, וצוואה נכנסת לתוקף רק אחרי הפטירה. הראשון פוקע ברגע הפטירה, ובאותו רגע השנייה הופכת להיות רלוונטית. אין חפיפה ביניהם ואין תחליף הדדי. ויש סיבה מעשית לערוך את שניהם באותה הזדמנות, השאלות שצריך לענות עליהן דומות. מי האנשים שאני סומך עליהם, מה יש לי, ומה אני רוצה שיקרה עם רכושי. מי שענה עליהן פעם אחת, ענה עליהן לשני המסמכים.

דוגמה מהחיים, בשינוי פרטים, אישה בת 78 איבדה את היכולת לנהל את ענייניה. הייתה לה צוואה מסודרת שחילקה את הדירה בין 3 ילדיה. אבל היא חיה, וצריך לשלם למטפלת מהחשבון שלה. הבנק לא מאפשר לילדים לגשת לכסף, ובצדק. הילדים נאלצו לפנות לבית המשפט, ההליך נמשך חודשים, ובינתיים הם מימנו את הטיפול מכיסם ועל הרקע הזה החלו לריב. אם הייתה עורכת ייפוי כוח מתמשך, הילד שהיא בחרה היה מגיש את המסמך לבנק וממשיך מאותה נקודה, בלי בית משפט ובלי ריב.

זו המשמעות של שולחן נקי. לא רק שהרכוש יתחלק נכון, אלא שאף אחד מהילדים לא יצטרך לריב על הזכות לטפל בהורים, ולא יישארו עניינים פתוחים שיהפכו לסכסוך אחרי הפטירה. מנסיוני, רוב הסכסוכים בין יורשים מתחילים עוד בחיי ההורים, בשאלה מי מטפל ומי מחליט.

בני זוג, צוואה הדדית וייפוי כוח לכל אחד

בני זוג שמגיעים יחד בוחרים בדרך כלל בצוואה הדדית, שבה כל אחד מוריש לשני, ואחרי שניהם, לילדים. היתרון שלה הוא שבן הזוג שנותר מוגן. החיסרון, הוא לא יכול לשנות את הצוואה בלי לוותר על מה שקיבל.

ייפוי כוח מתמשך, לעומת זאת, הוא תמיד אישי. כל בן זוג חותם על מסמך משלו, ובדרך כלל ממנה את בן הזוג כמיופה כוח ראשון ואת אחד הילדים כמחליף. המחליף חשוב יותר ממה שנדמה, כי בני זוג מזדקנים יחד, וביום שבו אחד מהם זקוק לעזרה, השני לא תמיד מסוגל לתת אותה.

הפגישה הטיפוסית עם בני זוג מסתיימת אם כן ב־3 מסמכים, צוואה הדדית אחת ו־2 ייפויי כוח מתמשכים. לבעלי נחלה במושב יש שאלות נוספות, כי את הנחלה אי אפשר לחלק, וההסכם עם רשות מקרקעי ישראל קובע מה מותר לכתוב בצוואה. על זה במאמר נפרד.

שאלות נפוצות

לסיכום

צוואה בלי ייפוי כוח מתמשך היא חצי עבודה. היא מסדירה את מה שיקרה אחריכם, אבל משאירה את המשפחה בלי כלים בדיוק בתקופה הקשה ביותר. עריכת שני המסמכים יחד לוקחת פגישה אחת נוספת, וחוסכת לילדים שנים של התרוצצויות ומריבות.

איך זה עובד אצלי

לפגישה הראשונה מביאים תעודת זהות, רשימה של הנכסים העיקריים (דירה, חשבונות בנק, קופות, רכב), ושמות ומספרי זהות של האנשים שאתם רוצים למנות ולהוריש להם. אין צורך במסמכים נוספים בשלב הזה. הדבר החשוב יותר הוא לבוא אחרי שחשבתם על 2 שאלות, על מי אתם סומכים שיטפל בכם, ומה אתם רוצים שיקרה עם מה שיש לכם.

אחרי הפגישה הראשונה, ובמידת הצורך אחרי שתשלחו מסמכים נוספים, אני מכין את המסמכים ושולח לעיון, ובפגישה שנייה חותמים. את ייפוי הכוח המתמשך אני מפקיד אצל האפוטרופוס הכללי, ואת הצוואה אני תמיד ממליץ להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה, כך שאף אחד לא יוכל לטעון שהיא אבדה או שונתה. מי שמתקשה להגיע למשרדי, אני מגיע אליו הביתה כחלק מהשירות, בכל הארץ, אחרי שהכנו את הכול מראש בטלפון.

שכר הטרחה תלוי במורכבות ההנחיות ובשאלה אם מדובר ביחיד או בזוג, ונמסר בשיחה הראשונה. ההפקדה אצל האפוטרופוס הכללי עצמה פטורה מאגרה נכון להיום.

לשיחת ייעוץ ראשונה, ללא עלות וללא התחייבות, התקשרו או שלחו הודעה בווטסאפ. עו"ד מרדכי אזולאי הוסמך לעריכת ייפוי כוח מתמשך מטעם האפוטרופוס הכללי בשנת 2018, ערך מאז עשרות רבות של ייפויי כוח, ומשתתף בהתנדבות במיזם "עוד יד" של משרד המשפטים, שנועד להנגיש את ייפוי הכוח המתמשך לאוכלוסייה שידה אינה משגת. המשרד בבאר שבע, והשירות בכל הארץ.